החלטה בעניין בעלות קק"ל בקרקע חוסמת תביעה להצהיר על אחר כבעל אותה קרקע

לפני המרצת פתיחה בה עותרים המבקשים למתן פסק דין המצהיר כי לקרן קיימת לישראל אין כל זכות בקרקע המצויה באזור בית סחור שליד ירושלים, וכי היא אינה זכאית להעברת רישום הבעלות בקרקע על שמה.

המחלוקת

1.         בתשובה להמרצת הפתיחה, טוענות המשיבות מספר טענות מקדמיות, ובין היתר כי יש לדחות התובענה מחמת מעשה בית דין, לאור מספר רב של הליכים קודמים בנושא הבעלות בקרקע הנדונה.

דיון

2.         טענות המשיבות, בקליפת אגוז, הן אלה:

אין מקום ליתן סעד הצהרתי בנסיבות בהן למבקשים לא תצמח כל תועלת מסעד זה.

לאור ההליכים הקודמים שננקטו על ידי המבקשים ולאור הפסיקה העקבית, אשר דחתה את תביעותיהם, אין למבקשים כל מעמד בבקשה לקבל את הסעד אותו הם מבקשים בהליך זה.

המדובר במעשה בית דין, ואין מקום לשוב ולדון באותן סוגיות עובדתיות ומשפטיות שנדונו בפני ערכאות קודמות.

אין  יריבות בין המשיבה 2 ובין המבקשים, והתובענה לוקה באי צירופם של צדדים נחוצים להליך.

הרקע העובדתי וההליכים שננקטו

3.         המבקשת 1 הינה היורשת של המנוח יעקב דויטשר ז"ל, שנפטר ביום 10.4.75. המבקשים 3,2 הינם יורשיו של המנוח גדי דויטשר ז"ל, בנו של המנוח, שנפטר ביום 22.1.98, ושהיה מיורשיו של המנוח. המבקשים 1-3 הינם יורשיה של אשת המנוח, חיה דויטשר ז"ל, שנפטרה ביום 5.8.03.

לטענת המבקשים,  על שם המנוח  רשומות  עוד משנת 1938,  זכויות  בעלות

 ב- 33,000/51,132 חלקים בקרקע הרשומה בספר 1032 דף 50, ספר בית סחור (להלן: "הקרקע"). רוב זכויות הבעלות הנותרות בקרקע (17,000/51,132 חלקים) רשומות ע"ש המשיבה 1. (להלן: קרן קיימת).

בסמוך לתחילת שנת 1998, נודע למבקשים לטענתם, כי רשומות על שם המנוח הזכויות בקרקע.

בסמוך לאחר מכן, נקטו המבקשים בפעולות למימוש זכויותיהם בקרקע ולמכירתן, ופנו למשיבה 2, (להלן: הימנותא) כמייצגת של קרן קיימת בהצעה שתרכוש את הקרקע.

במכתב מיום 2.3.98 הודיעה המשיבה 2 לגדי דויטשר ז"ל, כי הקרקע נמכרה ע"י המנוח ליוסף פפרמן ורבקה גולדשטיין, ואלה מכרו אותה לקרן קיימת, באמצעות ייפוי כח בלתי חוזר שנחתם ביום 23.4.43 (להלן: "מכתב האזהרה", "ייפוי הכח").

לפיכך, הזהירה הימנותא את הפונים, לבל תיעשה כל פעולה בקרקע, זאת כאמור הואיל וקרן קיימת רכשה, לטענתה, זכויות אלה.

המבקשת 1, ביחד עם גדי דויטשר ז"ל וחיה דויטשר ז"ל, הגישו ביום 8.4.98 המרצת פתיחה נגד הימנותא לבית משפט זה (ה.פ 301/98), בה עתרו למתן פסק דין, המצהיר כי מכתב האזהרה הינו חסר כל נפקות ואינו יוצר מניעות שבדין כלפיהם.

4.         הימנותא טענה לקיום מסכת עובדתית, המקובלת גם על קרן קיימת , לפיה נרכשה כאמור הקרקע על ידה. המנוח מכר את זכויותיו בקרקע לפפרמן וגולדשטיין בתאריך 23.4.43,אשר נמכרה לצור חברה להכשרה ובנין בע"מ (להלן: "צור"), באמצעות ייפוי הכח, שניתן לפפרמן וגולדשטיין, מתוקף היותם בעלי מניות וחברי הדירקטוריון בצור. צור שילמה את התמורה ומכרה את זכויותיה למשיבה 1, ולפיכך הימנותא מוסמכת להעביר את המקרקעין משם המנוח על שמה.